כלב הנובח בתגובה לכל רחש קל, תנועה בחדר המדרגות, רעש ברחוב, הזזת כסא של השכן מלמטה ועוד הופך במהרה למטרד לבעליו ומקור לחיכוכים בלתי פסקים עם השכנים.
התנהגות זו נובעת משילוב של יצר הטריטוריאליות (לשמור על אזור המחיה של הכלב), חשדנות ואף חששנות מזרים שאינם מוכרים. מבחינת הכלב כל רעש מסמן סיכוי שפולש יחדור לאזור המחיה שלו ולכן הוא נובח. יתרה מכך, מניסיונו הוא למד שלאחר זמן מה הרעש מפסיק: הקטנוע ברחוב עובר, הצעדים במדרגות מתרחקים ועוד. במקרה זה, הדבר הגרוע ביותר שניתן לעשות הוא לנסות להרגיע את הכלב שכן התנהגות זו של הבעלים עלולה להתפרש כחיזוק ושיבוח. נבחנות שכזו יוצרת מעגל קסמים הבונה את עצמו מאחר ותמיד הכלב "מרוויח" את הברחת הפולש.
על כן, הפתרון הוא לעצור בעצמנו (הבעלים) את הנביחה וכך לשבור את המעגל ולא לאפשר לו להתפתח לאורך שנים. כלב שהתקבעה אצלו התנהגות כזו במהלך חודשים רבים כמעט בלתי ניתן לעצור זאת באמצעים קונוונציונאליים. המלצתי בכל פעם – אבל בכל פעם שהכלב נובח – לנזוף בו בצורה כזו שהנביחה פוסק וכלב יבין שלא משתלם לה לנבוח. על מנת שתתרחש למידה אמיתית מיד לאחר שהכלב מפסיק לנבוח יש לשבח אותו ולהרגיע אותו ועל ידי כך להבהיר לו שמצב רגיעה ונינוחות מגיע רק כאשר הוא אינו נובח.
טיפים נוספים
