דוגמת הפרווה של סוס זה מיוחדת וצבעונית כמו המורשת שלו. מזהים אותו ישר בזכות הכתמים הצבעוניים על גופו (כתמים בצורות שונות: מזוגג, מנוקד, שיש, פתיתי שלג, וטלאים), יופיו ויכולותיו הפיזיות. גזע זה קבע שיא מהירות במרוצים, ומשמש בעיקר בדרסאז', קפיצות, משחקים ותחרויות וגם כסוס משפחתי לצרכי הנאה.

סוסים אלו מאוד אוהבים לרצות אנשים, הם עדינים ונפלאים לעבודה בכל אזור.

יש עדויות על סוסים אלו במשך עשורים רבים- ציורי מערות שהתגלו מלפני כ 20,000 שנים בצרפת של ימינו מציגים סוסים מנוקדים, וכן מופיעים דמויות הסוסים גם במאה ה 17 באומנות סינית.

הספרדים הכירו לצפון אמריקה את הסוסים הללו במסעותיהם, לאחר מכן האינדיאנים השתמשו בהם והם נפצו מאוד עד לאוכלוסיה האמריקאית בשנות 1710. היסטוריונים מאמינים ששבט אינדיאני בשם ''נז-פרס'' אחראי להישגיהם המרשימים של סוסים אלו בהשבחת הגזע ופיתוח אינטליגנציה ומהירות . כשמתיישבים לבנים הגיעו לאזור צפון פלוס (Palouse region) הם קראו לסוסים אלו ''Palouse horses'' ובמשך הזמן שונה השם ל''אפלוסה''.

בשנת 1877 הוחלט כי על כל האינדיאנים לעבור לדור בשמורה ולעשות זאת תוך 30 יום. בשל קוצר הזמן האינדיאנים היו צריכים לחצות נהר ברוחב של כ 400 מ', בשל מי הקרח בנהר טבעו או נסחפו סוסים רבים, כ-900 סוסי אפלוסה. בהמשך דרכם החלה מלחמה בין האינדיאנים למתיישבים במקום ובמהלכה נתפסו סוסי האפלוסה ונמכרו, רובם סורסו או הורבעו עם גזעים אחרים. לא נעשה כמעט דבר כדי לשמר את הגזע, למעט קבוצה של אנשים אשר הקימה את מועדון האפלוסה שבזכותם נשמר ושובח הגזע.

סוסים אלו משמשים לצרכים רבים כיום- תצוגות, ספורט וסוסי משפחה. בעלי מזג נוח וטובים לעבודה עם ילדים.

גובה: 152 ס''מ