מה היא שפת הכלבים וכיצד מבינים מה הם אומרים?

בכדי להבין את שפת הכלבים יש להפנים תחילה כי שלא רק שפת של הכלבים שונה משלנו אלא גם עולמם. הדרך בה הם קולטים ומפרשים את הגירויים סביבם, הדרך בה הם חווים את חייהם ויכולת ההבנה הניתוח. עולם של הכלבים פשוט ומופשט יותר מזה של בני האדם ובעיקרו נסב סביב יצרים ואינסטינקטים זאביים קיומיים כגון: שמירה על הטריטוריה, צייד, יצר המין, יצר אימהי והיצר החברתי שמשמעותו חיים בלהקה בעלת היררכיה קבועה ומסודרת.

הכלב קולט את הגירויים סביבו, בדומה לכל בעלי החיים, באמצעות חושיו אך הם שונים באופן משמעותי מחושי האדם.

שמיעה - הכלב יכול לשמוע מנעד רחב של צלילים, נמוכים וגבוהים מאלו שהאוזן האנושית יכולה לקלוט וכמו כן צלילים חלשים ורחוקים בהרבה.

ריח – חוש הריח של הכלב מפותח מזה של האדם בהרבה עד רמה שקשה לנו לתפוס ולהבין. כלב מסוגל לעקוב אחרי עקבות שהונחו במקום מספר רב של שעות קודם לכן במשך מרחק רב רק על פי ההבדלים בשינוי בריח הקרקע ומעט מולקולות של ריח אישי.

ראיה – ראייתו של הכלב בהשוואה לזו של בניה האדם מוגבלת ושונה באופן משמעותי. הוא רואה בעיקר תנועות וכתמים. ראיית התלת-מימד שלו מוגבלת וכן אינו יכול להבחין בכל הצבעים. לעומת זאת, הוא יכול להבחין בתנועה הקלה ביותר גם ממרחק רב. אין הבדל גדול בין ראיית הלילה וראיית היום של הכלב. 

מישוש – חוש המישוש של הכלב אינו מפותח שכן אין לו ידיים רגישות וגופו מכוסה בשיער.

טעם – לחוש זה כמעט שאין משמעות בתקשורת של כלבים.

מאחר ויכולת החשיבה של הכלב אינה מורכבת בהשוואה לבני האדם אין לכלב צורך במספר כה רב של מילים כמו בשפה האנושית. שפתו בנויה בעיקר מסמלים ומחוות הבאים לשרת את מטרותיו וצרכיו:
 
מגוון רב של קולות:
נהמות וגרגורים בדרך כלל מצביעים על אגרסיה ונטייה לתוקפנות.
יבבות יסמנו לרוב כאב או בהלה
יללות משמשות לסימון על מיקום , גיבוש או קריאה לחברי להקה אחרים ואצל כלבי הבית  מופיעות בעיקר כתגובה אינסטינקטיבית לקולות דומים (לדוגמא, סירנה של אמבולנס) ואין להן משמעות ממשית בתקשורת כלבית.

ריחות:
לריח חלק משמעותי בתקשורת של כלבים אם כי אין אנו יכולים לקחת בו חלק. כלבים משתמשים בחוש הריח על מנת לסמן טריטוריה, מצב חברתי, בריאותי ומיני. כל זאת באמצעות הטלת שתן וצואה. כמו כן לריח אישי יש משמעות רבה.

שפת הגוף:
שפה ויזואלית המבוססת על חוש הראיה הינה בעלת חשיבות רבה, אולי אפילו הרבה ביותר בשפתם של הכלבים אך מאחר וחוש הראיה של הכלב מוגבל שפת הגוף של הכלבים מוקצנת ומוחצנת מאוד.

מה הם הביטויים העיקריים בשפה זו?

הגדלת פרופיל הגוף – סימור שיער, זקיפת אוזניים, חשיפת שיניים, זקיפת זנב – כל אלו מבטאים התנהגות דומיננטית עד תוקפנית.

זנב בין הרגלים, אוזניים לאחור, חשיפת הבטן, כיווץ הפה, שרבוב הלשון בצורה מתוחה בין שפתיים סגורות, כל אלו יסמנו פחד ואף כניעה.

כשכוש זנב וחלק גוף אחורי, ניסיון לליקוק זוויות הפה של כלב או אדם העומד מולו והתרגשות רבה, משמעותם ברכת שלום לחבר להקה, לרוב דומיננטי יותר.

טעות נפוצה היא לחשוב שכשכוש זנב משמעותו היא שמחה לרוב כשכוש זנב משמעותו קונפליקט והתלבטות.

קפיצות מצד לצד, קדמיות משוכות קדימה וחלק גוף אחורי זקוף אל על, תוך כשכוש זנב מהיר, משמעותו הזמנה למשחק.

נביחה חזקה תוך סימור שיער הינה התרעה והרתעה.

אוננות על כלב אחר או אדם אחר כאשר אינו מופנה כלפי כלבה מיוחמת משמעותה, הבעת דומיננטיות.

מאחר והכלב אינו בעל חיים מורכב ייתכן בהחלט סימון מספר דברים במקביל כמו איום מתוך פחד, הזמנה למשחק בצורה אגרסיבית ועוד ועוד.

אם נשכיל להבין את שפתו של כלבנו את עולמו, נוכל לשפר באופן ניכר את השתלבותו בתוך להקתנו/משפחתנו ולשפר באופן משמעותי את איכות חיינו.