כשמדובר בצליעות סוסים החוק החשוב הוא.. שאין חוקים..
אבחון צליעה אינו מדע מדויק, אם כי כמות הידע בנושא ממלאת ספרי טקסט רבים. במהלך הניסיון לאבחן מדוע הסוס צולע, ייעזר הןוטרינר בידע הרפואי, אך גם לניסיון ול'תחושת הבטן' חלק לא מבוטל באבחנה. זו מעין אומנות בה כל מקרה הוא ייחודי ושונה. מסיבה זו, מאמר זה משקף בעיקר את הדרך בה אני חושב וכל דרך אחרת טובה באותה המידה.

הצליעות (כמו דברים רבים אחרים....) מתחלקות לשלושה סוגים:
צליעה מכנית.
צליעה עיצבית (נוירולוגית).
צליעה 'אמיתית', כתוצאה מכאב.
שני הסוגים הראשונים הם נדירים ויש לשלול את כל המצבים הנפוצים יותר לפני שפונים אליהם.
בקצרה, צליעה מכנית נובעת (לדוגמא) מרגל אחת קצרה יותר או פציעה ישנה שאינה מכאיבה לסוס. צליעה עצבית נגרמת מנזק לעצב המוביל לשריר המניע וגם היא אינה גורמת לכאב. ניתן לעשות 'אבחון' ראשוני בין השלושה ע''י מתן תרופה נגד כאבים (פניל בוטזון) ולראות אם המצב משתפר.

בדיקת צליעה
השלב הראשון בבדיקה הוא שלב ההיסטוריה של המקרה:
גיל הסוס, הגזע וסוג העבודה כולם חשובים. לא פחות חשוב היא ההיסטוריה של הצליעה עצמה: כמה זמן צולע, אם עובר במנוחה וכו'.

לאחר לקיחת היסטוריה, מגיע שלב הבדיקה הוויזואלית. הווטרינר יצפה בסוס בהליכה ובטרוט, בקו ישר על משטח אחיד וקשה ובמעגל.  השלב זה נועד כדי להבין מאיזו רגל נובעת הצליעה ומה חומרתה.
לצליעה חמש רמות חומרה, כאשר הקלה היותר מסווגת כ 1/5 (אחת מתוך חמש) ובה הצליעה נראית לעיתים ורק במצב מיוחד כמו כיוון מסוים במעגל. הצליעה הקשה היותר מסווגת כ 5/5 ובה הסוס אינו מניח משקל על הרגל הכואבת.

בדיקה גופנית:
רוב הצליעות נובעות מרגל תחתונה. בדיקת הרגל מתחילה מלמטה עם בודק פרסות
 (Hoof tester). לאחר מכן יש לכופף ולמשש את הרקמות הקשות (עצמות) והרכות
(גידים ושרירים) לחפש סימני פציעה, כאב, נפיחות או חום. אם נמצא מקור הכאב בשלב זה, מה טוב.אולם ברוב המיקרים יש להמשיך ולחקור.
אם הצליעה אינה קשה במיוחד, זהו שלב מבחני הכיפוף (Flexion test), בו הווטרינר מחזיק את רגל הסוס מכופפת  בחוזקה במשך כדקה (חישבו על מצב בו את כורעים בירכיים כדקה ואז קמים ורצים). צליעה המופיעה או המחמירה בעקבות המבחן מכוונת את הבוחן לאזור הנכון וברגל ולרקמה קשה בעיקר.

השלב הבא בניסיון לאתר את מיקומו המדוייק של הכאב הוא הרדמה אזורית או
Nerve Block בלע''ז. בשלב זה יזריק הווטרינר חומר אילחוש אל העצב המוביל אל הרגל. הסוס יאבד את התחושה ממקום ההזרקה ומטה. אם תשתפר או תעלם הצליעה, הרי איתרנו את מקורה המדויק. במקרה שלא, יש להזריק שוב מעט למעלה יותר וכך הלאה.
לעתים יש להזריק ישירות למפרק כדי לאשש את האבחנה שהכאב מגיע מאותו מפרק.

הדמייה:
בהתאם לשיקול דעתו של הווטרינר, ניתן לצלם (רנטגן) או לבצע בדיקת אולטרה סאונד כדי לברר את הסיבה האמיתית לצליעה.

השלב הבא, שלב הטיפול,  מותאם אישית לסוס ולסוג הפציעה.