הגדרה: מריחואנה היא תכשיר של צמח הקנאביס המופק מייבוש התפרחת הנקבית של הצמח.
תפרחת הצמח עשירה בחומרים פסיכואקטיבים (הקנבינואידים). חומרים אלו הם משני תודעה, כלומר גורמים לשינוי בתפקוד המוח. החומר הפעיל העיקרי במריחואנה הוא THC, אך היא מכילה עוד כ ? 400 חומרים כימיים.

בישראל המריחואנה נכללת בפקודת הסמים המסוכנים ולכן, בדרך כלל זו עבירה פלילית לשווק, להשתמש ואף להחזיק בה ללא רישיון, למרות שישנם חולים המקבלים אישור רפואי לשימוש חוקי בסם.

מקור השם "מריחואנה" הוא בכינוי המקסיקני לקנאביס, אשר ניתן כחלק מתעמולה שנעשתה בארצות הברית בשנות ה-30 כנגד צמח הקנאביס, על מנת לשייך את תרבות העישון ל"היספאנים וצבעונים". האגדה מספרת שהשם נקרא על שם שתי בחורות מקסיקניות- מרי וחואנה.

מריחואנה וחיות מחמד:

חיות המחמד נחשפות לרוב למריחואנה כאשר הן אוכלות בטעות עוגיות, או שאריות של סיגריות המכילות את החומר. קורה גם ,לצערי, שבעלי הכלבים "משתעשעים ורוצים לבדוק" כיצד ישפיע החומר על החיה ובאופן יזום מאפשרים לה "לטעום " מן החומר.

השפעת המריחואנה על הכלב תלויה בכמות ובריכוז החומר שהוא צרך וכן, בגודל החיה.
קיים ויכוח האם המריחואנה מזיקה לבני אדם, אולם אין ספק כי לכלב היא מזיקה.

אלו הם הסימנים אשר יופיעו בכלב שנחשף למריחואנה:
* דיכאון.
* דיכאון וערנות יתר לסירוגין.
* להחוסר קואורדינציה.
* הזיות מלוות בנביחות או תנועתיות יתר.
* עוויתות.
* קומה (עיבוד הכרה).
* כשליש מהכלבים שנחשפו למריחואנה יפתחו הקאות ,שלשול, ריור או לחילופין, יובש בפה.
* יתכן גם ירידה בטמפרטורת הגוף, ירידה בקצב הלב, נשימות מהירות, אישונים מורחבים, רפלקסים מוגברים ובריחת שתן.

הסימן שהכי מחשיד בהרעלת מריחואנה הוא דיכוי של מערכת העצבים המרכזית, כלומר הכלב נראה רדום!!!
כלבים מפתחים סימנים תוך 30 עד 90 דקות אחרי שבלעו את החומר ואף מהר יותר אם נחשפו לעשן שלו. השפעות המריחואנה יכולות להמשך כ-72 שעות.

מרבית הכלבים מחלימים לחלוטין בעזרת טיפול מתאים, וברוב המקרים הרעלה מסוג זה איננה גורמת למוות.

אבחון:

האבחון נשען על המופע הקליני של החיה, סיפור המקרה ובדיקות עזר. ככלל ראשון: ספר לווטרינר!!!

המופע הקליני דומה להרעלות אחרות כגון חשיפה לתרופות הרגעה או משכחי כאב, היפוגליצמיה (תת סוכר) ואף דלקת קרום המוח. לכן, אם ידוע לך שהכלב נחשף למריחואנה, חשוב שתשתף את הווטרינר המטפל כדי שיוכל לתת טיפול מתאים ובהקדם. כמו כן מידע זה הוא חשוב כדי לחסוך לכלב בדיקות מיותרות.

טיפול:

מטרת הטיפול היא סילוק הרעלן ממערכת העיכול על ידי גרימת הקאה ואח"כ שימוש בפחם פעיל אשר מונע ספיגה.

בנוסף, יש לתת טיפול תומך בהתאם למצבו הקליני של הכלב. הכוונה למתן נוזלים דרך הוריד, חימום ותרופות נוגדות עוויתות במידה ויש.

מרבית הכלבים מתאוששים ומקרי מוות הם נדירים. בחלק מהמקרים נדרש אשפוז וטיפול של מספר ימים עד שהכלב חוזר לעצמו.

לסיכום:
* למראת שהרעלת מריחואנה לרוב אינה גורמת למוות, היה והכלב מראה סימנים המתאימים להרעלה מסוג זה או אם ידוע על חשיפה לחומר, חשוב להגיע לווטרינר בהקדם.
* מתן מריחואנה לכלבך ביודעין הוא מעשה לא אחראי ומסכן את כלבך.
* במידה וידוע לך על חשיפה שתף את הווטרינר ללא חשש.