קרוביו של הסוס

משפחת הסוסיים שייכות למעשה כל החיות שהן בעלות טלף ללא שסע קדמי. למשפחה זו, הידועה בשם אקווס,  שייכים: חמורים, פרדות, זברות, ערודים ופראיים.

חמור בר- קיימים שלושה מינים של חמורי בר: חמור בר אפריקני שצבעו אפרפר, בטנו לבנה ולאורך גבו יש פס כהה, והם בעלי פסים אופקיים סביב הרגליים ופס שחור על הכתפיים, חמור פרא שחי באזורי המזרח התיכון וצפון מערב הודו, והקיאנג מאזור טיבט, אשר צבעם נוטה לאדמדם והם חסרי פסים.
לכל חמורי הבר אוזניים ארוכות, רעמה קצרה, רגליים דקות וזנב דליל.
חמור בית- מוצאו מהחמור האפריקני. שימש במשך שנים רבות כבהמת משא, אך כיום משמש לרוב גם כחיית מחמד וכבהמת רכיבה. גופו חזק והוא מסוגל לשאת משאות כבדים במשך זמן ממושך.
פרד- פרד הינו הכלאה של חמור וסוסה (או אתון וסוס), מדובר בחיה קשוחה וחזקה. במשך שנים רבות השתמשו בפרדות כבהמות משא.
זברה-בימינו שרדו שלושה סוגי זברה: זברה מצויה- בעלת המבנה הקרוב ביותר לזה של הסוס, והיא הזברה השכיחה ביותר: כל גופה פסים. זברת הרים- כיום מדובר בזן הנמצא בסכנת הכחדה, הוא הזן הפראי והקטן ביותר משלושת מיני הזברה, גובהו הממוצע מגיע ל 130 ס''מ וזברת גרווי- היא הגדולה ביותר משלושת מיני הזברה, גובהה הממוצע מגיע לכ-142-152 ס''מ, ואינה דומה לשני המינים האחרים של הזברות.
ערוד- הערוד הינו חמור בר אפריקני גדול, גובהו כ-135 ס''מ. הוא בעל ראש גדול ואוזניים ארוכות. צבעו בקיץ אפור-צהבהב ובחורף נהיה אפור יותר. לרוב, הוא חי באיזורי מדבר ומישורים.

בטבע, חיים הסוסיים במשפחות מורחבות ובשטחים פתוחים ומתקשרים ביניהם על ידי השמעת קולות והזזות זנב ואוזניים. הם ידועים ביכולת ריצה מהירה, אוהבים לדהור, ובעת סכנה מסוגלים לברוח במהירות, לבעוט ברגליהם האחוריות ואף לנשוך.