קיימות שיטות רבות ל"חינוך לנקיון" של גורים. לאחרונה הולכת ותופסת תאוצה שיטת 'כלוב הטיסה'  והסיבות לכך רבות, יתרונותיה הם:
* אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד
* הבית נקי מיד עם התחלת התהליך
* שימוש ביצריו הטבעיים של הכלב
* אין צורך לכעוס על הכלב נהפוך הוא התהליך יוצר סדר יום קבוע ומסודר, דבר המרגיע את הכלב ומשפר באופן ניכר את התנהגותו בבית.

לתהליך יתרון כפול: הוא פותר בו זמנית גם את בעיית הלעסנות (חבלנות) של הגור.
 
השימוש ב'כלוב טיסה' הוא דרך לחנך גורים אך גם לפתור בעיות דומות שהתקבעו בקרב כלבים מתבגרים או בוגרים.
 
הגיל המתאים להתחלה: החל מגיל 3-3.5 חודשים.
התאמת הכלוב לכלב – גודלו של הכלוב צריך לאפשר לכלב לעמוד ולשכב ברגלים ישרות כאשר הוא בוגר. כלוב קטן מידי לא יהיה נוח עבור הכלב ובכלוב גדול מידי קיים סיכוי שהשיטה לא תעבוד והכלב יעשה את צרכיו בכלוב.
 
הרגלת הגור לכלוב
ניתן לפתות את הגור להיכנס לכלוב בעזרת מזון טעים, אך האופן עקרוני אין צורך "לעשות מזה עניין". פשוט להכניס את הגור לכלוב, לסגור את הדלת ולהתחיל בתהליך החינוך. ייתכן שבהתחלה הגור יתלונן ואפילו ייבב אך אם לא נתייחס הוא יירגע וימצא את מקומו. ברוב המקרים מנכס לעצמו הגור/כלב את הכלוב ומתייחס אליו כאל מאורתו החמה ובטוחה.
 
איך השיטה עובדת?
העיקרון המנחה הוא האינסטינקט הטבעי של הכלב לשמור על ניקיון "המאורה" שלו ועל סביבתו הקרובה. בכלב בוגר, בריא בנפשו שחונך כהלכה, ישמשו לרוב צרכים כסימון גבולות הטריטוריה ויעשו במקומות קבועים ועל גבי מצעים קבועים.
 
התהליך:
בשעת לילה מאוחרת מכניסים את הגור לכלוב, שכן בגיל 3 חודשים הוא אינו יכול להתאפק יותר מ-5 שעות. לאחר כ-5 שעות מוציאים אותו מהכלוב, נותנים לו לאכול ולשתות ומיד מוציאים אותו החוצה, למקום קבוע, רצוי על מצע של אדמה או דשא.
יש להמתין כ-15 דק' לאחר שהגור יעשה את צרכיו. אין צורך "לחזק" אותו ע"י מתן פרס מזון, אך בהחלט ניתן לשבח אותו ולהראות לו עד כמה אתם מאושרים מהתנהגותו המוצלחת.
בשלב זה ניתן להמשיך בטיול הבוקר או לחזור הביתה. כאשר שבים ניתן לשחרר את הגור בבי עוד 15-30 דקות ואז להחזירו לכלוב.
במקרה והגור לא עשה את צרכיו במהלך היציאה הראשונה, יש להחזירו לכלוב מיד עם חזרתו הביתה. זה אינו עונש! אנו מחזירים אותו לכלוב בכדי למנוע עשיית צרכים בבית., בלבד.
יש לחזור על ניסיונות היציאה אחת לשעה – לכן מומלץ להתחיל את התהליך בסוף שבוע או חג.
במידה והתהליך מתקדם יפה יש להוציא את הגור אחת למספר שעות 3-5. אם הוא עושה את צרכיו הוא יכול להיות משוחרר בבית ל15-30 דק' וחוזר חלילה עם התקדמות התהליך מגדילים את פרק הזמן שבו הגור משוחרר בבית, עד שמגיעים למצב בו הגור יוצא בבוקר, עושה את צרכיו, חוזר הביתה ונותר משוחרר עד ליציאה הבאה, שגם בה הוא יעשה את צרכיו בחוץ ("איזה גאון קטן").
 
מומלץ – להמשיך ולהשתמש בכלוב הטיסה למשך זמן ממושך – כשנה, בלילות ובזמן שבני הבית בעבודה או בבית הספר.
 
במקרה ומדובר בגור בן 3 חודשים ובני הבית נאלצים להעדר לפרק זמן העולה על 5 שעות יש למצוא משהוא שיבוא ויוציא את הגור החוצה.
זהירות!!! אם הגור מתחיל לעשות את צרכיו בכלוב האינסטינקט עליו מבוססת השיטה נפגע ואנו משיגים בדיוק את התוצאה ההפוכה והבלתי נעימה בהחלט.
 
לגדל כלב זו אחריות כבדה, טיעונים כדוגמת:  "אין מי שיוציא את הגור" או "אין לי זמן", אינם סיבות טובות!
מוצאים מי שיוציא את הכלב או שמוצאים זמן. תחשבו על עצמכם או ילדכם במקרים דומים...
 
נסיים בברכת שומרים" שומרים חזק – חזק ואמץ". 
בהצלחה!