"תרבות המיַאוּ" הישראלית, אותה מנטליות המתחברת לחתולים יותר מאשר לכלבים, עדיין לא ממש מפותחת בארץ. חלק ניכר מהיושבים בציון מעדיפים, סטטיסטית ועובדתית, חיית מחמד אנושית, צייתנית ונאמנה מכזו שדבקה בה תדמית של מפונקת ואנוכית.

העלייה מחבר העמים איזנה מעט את התמונה, יחד עם עליית המודעות הכללית לצער בעלי חיים. הדבר התבטא בעלייה איטית ומתמדת באימוץ חתולים, ברמה האישית, ובהפקתן של תערוכות חתולים גזעיים מכל העולם באתרים שונים בארץ.

התערוכות הללו מופקות על-ידי גופים שלרוב אינם פועלים במשותף ואין להם קשר אחד לשני. לעיתים מדובר בעמותות שכבר לא פעילות או אף לא קיימות, במקרים אחרים אלו הן יוזמות נקודתיות של חובבי חתולים ובעלי קשרים וממון.

לשם ההמחשה, כדי למצוא פרטים על תערוכת חתולים כלשהי והעומדים מאחוריה ברחבי הרשת, למשל ב"גוגל", צריך לבצע חיפוש מעמיק. החיפוש מניב תוצאות אקראיות בלבד, של תערוכות שנערכו בעבר הרחוק ולא באופן עקבי. הקישורים הבודדים שנמצאו לאתרי עמותות שקשורות, לכאורה, לאותן תערוכות, העלו דף שגיאה.

בישראל אין גוף אחד רשמי שמסדיר את קיומה של התעשייה הבתולית והחתולית הזאת. זאת, בניגוד לארצות הברית, חלוצת תערוכות החתולים עוד מהסיקסטיז, צרפת, רוסיה, פולין, בלגיה ואפילו יפן.

חתולי הרחוב, חרף גורלם, לא ימצאו מקום של כבוד בתערוכות של בני מינם. מי כן? חתולים אריסטוקרטים גזוזי ציפורניים, חתולים חסרי פרווה מגזע "הספינקס" ו"פרעה", חתולים מתולתלים (המכונים גם "החתול בבגדי הכבשה"), חתולים כחולי עיניים, חתולים מגזע "רגדול", חתולי נמר ואף חתולי בית חסרי גזע ותעודה. 

מכיוון שתכונתו הבסיסית של החתול היא "אל תפריע לי ולא אפריע לך", מתנהלות התערוכות הללו בשיטה פסיבית. בעולם נהוגות שתי דרכי שיפוט של החתולים (אליהן נגיע בהמשך), ואלה מתפרקדים באין מפריע בעשרות כלובים הפזורים באתר התערוכה. בלי תעלולים, בלי משחקים, פשוט להתבונן ולהשתאות מהמראה של החתול, שלא תמיד מזכיר את החתול הקלאסי בלשון המעטה.

אז כיצד בכל זאת הופכים חיה כמו חתול, לחיית תערוכות אטרקטיבית? "חתול זו חיה עצמאית שעושה מה שהיא רוצה", אומרת ויקטוריה סטרודובצב, יו"ר עמותת NICA
 (New Israeli cat Alliance), עמותת בת של העמותה הבינלאומית TICA. "חתולי תערוכה שונים בהתנהגותם מחתולי רחוב. הם שקטים ושומרים על קשר עם האדם, מסתכלים בעיניים, עונים, מכירים את השמות, לא אגריסייביים. זו תערוכת יופי, לא כמו אצל כלבים, שכל כלב צריך לבצע משהו".

ב-12 בספטמבר תתקיים בהיכל הספורט נווה שקמה בראשון לציון תערוכת החתולים הראשונה של NICA, אותה מארגנת סטרודובצב. התערוכה הבינלאומית קיבלה את השם "שתי עיניים – אהבה", ומארגניה מבטיחים "שואו בסגנון אמריקאי", כלשונם. בתערוכה ישתתפו 125 חתולים מגזעים שונים, מישראל ומהעולם. במהלך היום תיערך תחרות נושאת פרסים, בה ישפטו שופטים מצרפת וייבחר החתול היפה ביותר. בשונה מהמקובל בתחרויות שיפוט חתולים, תהליך השיפוט יהפוך למופע בפני עצמו והקריטריונים יהיו גמישים יותר.
 
לבד מחתולי רחוב, לא תראו בתערוכות חתולים גם גורים. זה אסור, מסתבר, וגם מסוכן. החוק מתיר לחתולים בני ארבעה חודשים ומעלה בלבד להשתתף באירועים מסוג זה, בתנאי שיהיו מחוסנים ומסורסים/מעוקרים.

אילו חתולים מושכים את תשומת הלב הרבה ביותר בתערוכות?

סטרודובצב: "עכשיו באופנה חתולים בלי פרווה. אנשים אומרים שהם מכוערים אבל הם כל כך 'נכנסים בלב'. הם מאוד נקשרים לאנשים ולמשפחה. יש גם את ה'מיינקון', אלו הם חתולים גדולים עם עיניים כחולות במשקל של 12-15 קילוגרם לחתול".

אילו קריטריונים נדרשים לחתול כדי שיוכל להשתתף בתערוכה?

"חתול גזעי צריך להיות עם תעודה. חתול בית חייב להיות מסורס או מעוקר. נקי, בלי מחלות".

חתול נשפט רק על המראה שלו או גם על ההתנהגות?

"כמובן שגם על ההתנהגות. חתול אגרסיבי אי אפשר לקחת בידיים, וזה יכול לגרוע ממנו נקודות".




שיטות השיפוט

שתי שיטות שיפוט קיימות בתערוכות חתולים. האחת היא השיטה האמריקנית, בה לוקחים השופטים את החתול בידיים, ומציגים את תהליך השיפוט ומבנה החתול בפני הקהל.  בשלב הבא מתחילה תחרות פומבית, שבראשה שאלת מיליון הדולר- איזה חתול יפה יותר. 

בתחרות הרגילה שופט יושב עם עצמו, וכותב – על סמך קריטריוני שפיטה ברורים – את מידת התאמתו של החתול לתקן הדרוש בהתאם לגזע שלו. בסיום מקבל החתול נקודות וזה שגרף את מספר הנקודות הגבוה ביותר הוא הזוכה.

בינתיים, התערוכה של עמותת NICA היא היחידה בה ישפטו לפי הגישה האמריקנית. התערוכות קודמות שנערכו בשנים האחרונות בישראל, התנהלו לפי השיטה המקובלת. בין האחרונות ניתן למנות את "ישראקט 2009"; התערוכה של ארגון "FELIS CLUB"; תערוכת החתולים של CAT LAND ISRAEL (מועדון חובבי החתולים); תערוכות בהפקת עמותת עמי"ל (שכבר לא עוסקת בכך) ועוד.

על השאלה מדוע תערוכות חתולים אינן מתקיימות בצורה סדירה על-ידי גוף "על" שמאגד את כל העמותות, שופכת סטרודובצב מעט אור. " בעולם יש כמה עמותות שמארגנות תערוכות חתולים. בארץ הענף חדש יחסית. בישראל קשה להפיק תערוכה כזאת אפילו פעם בשנה. זו לא העבודה שלנו. כולנו עובדים בעבודות רגילות, וזה נעשה בהתנדבות".